Shabbath
Daf 87b
משנה: עוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי מִילָה מוֹלִין וּפוֹרְעִין וּמוֹצְצִין וְנוֹתְנִין עָלֶיהָ אִסְפְּלָנִית וְכַמּוֹן. אִם לֹא שָׁחַק מֵעֶרֶב שַׁבָּת 87b לוֹעֵס בְּשִׁינָּיו וְנוֹתֵן. אִם לֹא טָרַף יַיִן וָשֶׁמֶן נוֹתֵן זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ. אֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלֻק לְכַתְּחִילָּה אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט. אִם לֹא הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא אֲפִילוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת׃
Traduction
On peut, le samedi, faire tout ce qui est relatif à la circoncision: couper le prépuce, dénuder par déchirement, pratiquer la succion du sang (de crainte d’hémorragie), couvrir la plaie d’emplâtre (599)Maïmonide met pour équivalent un mot arabe (page 180) splhnion, ou de cumin en poudre. Si ce dernier n’a pas été pulvérisé la veille, on peut le mâcher en ce jour et l’y déposer. Si l’on n’a pas opéré la veille le mélange du vin et de l’huile, on mettra de chacun de ces liquides séparément. On ne doit pas, en principe, confectionner à cet effet des bandes de préservation, mais on peut y attacher un chiffon de lin. Si ce n’était pas prêt de la veille, l’opérateur peut apporter ce chiffon enroulé autour du doigt, et l’apporter au besoin d’une autre cour.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עושין כ''צ מילה בשבת. כ''צ מילה לאתויי הא דכל זמן שהוא עוסק במילה בשבת חוזר לתקן את הציצין אע''פ שאינן מעכבין ואם פורש חוזר על הציצין המעכבין את המילה שאינה כשירה אלא א''כ חותכין אותן כגון בשר החופה את רוב המילה כדתנן בסוף פירקין ועל ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר:
מוהלין. חותכין את הערלה ופורעין את העור המכסה את ראש הגיד כדי לגלות העטרה ומוצצין את הדם ואע''פ שהוא כמפרק את הדם מחיבורו ע''י המציצה:
ונותן עליה אספלנית. התחבושת ומפזר עליה את הכמון והוא כמין האבק שעושין גם משארי דברים:
לועס בשיניו. כדי לעשות בשנוי דכל מה דאפשר לשנות משנינן:
אם לא טרף יין ושמן מע''ש. לרפא את המילה ינתן זה בעצמו וזה בעצמו שזהו ג''כ על ידי שינוי חלוק היא כעין כיס מחתיכת הבגד נקובה ומכניסין את המילה בהנקב כדי שלא יחזור העור ויכסה את העטרה ובשבת כורך עליה סמרטוט אחד:
אם לא התקין. זה מע''ש כורך על אצבעו שזהו דרך מלבוש ולשנות ההוצאה ומביא אפי' מחצר אחרת שלא עירבה עם אותו החצר:
הלכה: הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לִשְׁנֵי מִילוֹת. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לִפְרִעָה. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לְצִיצִים. עַד כְּדוֹן לְרִבִּי עֲקִיבָה דוּ אָמַר. לְשׂוֹנוֹת רִיבּוּיִין הֵן. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל דוּ אָמַר. לְשׂוֹנוֹת כְּפוּלוֹת הֵן. הַתּוֹרָה דִבְּרָה כְדַרְכָּהּ. הָלוֹךְ הָלַ֔כְתָּ. נִכְסֹ֥ף נִכְסַפְתָּ. גֻנֹּ֣ב גֻּנַּבְתָּ. מְנָן לֵיהּ. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלוֹת: מִיכָּן לִשְׁנֵי מִילוֹת. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לִפְרִעָה. אַחַת לְמִילָה וְאַחַת לְצִיצִים. רַב אָמַר. הִמּ֧וֹל ׀ יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לְנוֹלָד כְּשֶׁהוּא מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. הִמּל יִמּ֛וֹל. מִיכָּן לְיִשְׁרָאֵל עָרֵל שֶׁלֹּא יִמּוֹל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גּוֹי עָרֵל. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב וְאַתָּה֭ אֶת בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר. כָּל כְּיוֹצֵא בָךְ.
Traduction
Comme il est dit (Gn 17, 13): il sera circoncis, avec redondance des termes, on en déduit la preuve qu’il faut 2 opérations, la coupe, la dénudation, l’ablation des filaments (600)Jér., (Yebamot 8, 1) ( 8d).. Cette extension est justifiée selon R. aqiba, qui dit d’appliquer à un tel procédé toute expression redoublée; mais comment l’expliquer selon R. Ismaël, qui dit de ne rien déduire des expressions doubles, et que la loi s’est exprimée simplement à l’instar de tous les hommes, lorsqu’elle dit, p. ex. (Gn 31, 30): marcher tu as marché, ou (ibid.) languir tu languissais, ou (ib. 40, 15): voler j’ai été volé? D’où, selon lui, tire-t-on ces obligations additionnelles? On les déduit, dit-il, de ce qu’il est écrit (Ex 4, 26): elle dit alors qu’il est un époux de sang, à cause de la circoncision, où le dernier terme, mis au pluriel, indique la pluralité des prescriptions relatives à ce devoir. Rav dit que, de l’expression redondante ''il devra être circoncis'', on déduit que même le circoncis par naissance devra être opéré à nouveau, afin qu’il en échappe une goutte de sang en signe d’alliance; ou bien que l’Israélite incirconcis ne pourra pas opérer d’autres (devant être d’abord circoncis), ni à plus forte raison un païen incirconcis. R. Levi déduit de ce qu’il est écrit (Gn 17, 9): toi tu observeras mon alliance, que ceux-là seuls qui sont opérés pourront circoncire de même les autres.
Pnei Moshe non traduit
גמ' המול ימול. מכאן לגזרת הכתוב לשתי מילות וכו' וגרסינן להא בפ' הערל בהלכה א' עד כדון. זו דברי ר''ע דדריש כל לשונות הכפולים במקרא לרבות הן:
כר' ישמעאל. אבל לר' ישמעאל דהוא אמר לשונות כפולין הן והתורה דברה כדרכה:
כך הוא שם. כלומר וכדרך לשון בני אדם וכדחשיב ואזיל הלוך הלכת וכו' מנין לו לפריעה ולציצין שנשתיירו:
למולות. לשון ריבוי הוא מכאן לשני מילות וכו':
כשהוא מהול. ודריש המול שהוא כבר מהול ימול פעם שנית שצריך להטיף וכו'. ופליג אדרשה דלעיל וס''ל לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו:
מכאן לישראל ערל שלא ימול. דריש ביה המל הוא ימול ואצ''ל עכו''ם ערל. וכלומר אע''ג דנימול הוא כערל דמי שאין הערלה קרויה אלא על שם העכו''ם כדאמרינן פ''ג דנדרים:
כל שכיוצא בך. שהוא בן ברית:
תַּנֵּי. יִשְׂרָאֵל מָל אֶת הַכּוּתִי. וְכוּתִי אֵינוֹ מָל אֶת יִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי שֶׁמִּתְכַּוֵּין לְשֵׁם הַר גְּרִיזִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁמִּילָה צְרִיכָה כַווָנָה. יְהֵא מָל וְהוֹלֵךְ לְשֵׁם הַר גְּרִיזִים עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.
Traduction
On a enseigné: un israélite peut circoncire un samaritain, mais ce dernier même circoncis ne devra pas opérer un enfant israélite, de crainte qu’il ne reporte la pensée de cet acte à l’idole du mont Garizim; tel est l’avis de R. Juda. R. Yossé dit qu’il n’y a nullement lieu de supposer une application de pensée à la circoncision; aussi, le samaritain pourra opérer tout sa vie, dut-il penser au mont Garizim jusqu’à sa mort.
Pnei Moshe non traduit
מפני שמתכוין לשם הר גריזים. שהיה להם דמות יונה שמצאן שם והיו עובדין אותה:
הַמָּשׁוּךְ לֹא יִמּוֹל. שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹסֵי. הַרְבֶּה מְשׁוּכִין הָיוּ בִימֵי בֶּן כּוֹזִיבָא וְכוּלָּן מָלוּ וָחַיוּ וְהוֹלִידוּ בָנִים וּבָנוֹת. וְהַמָּשׁוּךְ וְשֶׁנּוֹלָד מָהוּל וְגֵר שֶׁנִּתְגַּייֵר כְּשֶׁהוּא מָהוּל צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הִלֵּל עַל הַנּוֹלָד מָהוּל שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. שֶׁהִיא עָרְלָה כְבוּשָׁה. עַל מַה נֶחְלְקוּ. עַל שֶׁנִּתְגַּייֵר מָהוּל. שֶׁבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲלָכָה כְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רַב וָמַר. מִן מַה דְתַנִּינָן. מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָרְלָה כְבוּשָׁה. הָדָא אָֽמְרָה. עָרֵל בָּרוּר הוּא וְדוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אֵין דּוֹחִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת וְצָרִיךְ לְהַטִּיף מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. רִבִּי אָדָא בַּר אַהֲבָה אִיתְיְלִיד לֵיהּ חַד בַּר. כּוּ מִיסָמֵיס בֵּיהּ מִית. רִבִּי אַבִּין אָמַר. נַעֲשֶׂה פְצוּעַ דַּכָּה וְנִתְעַנֶּה עָלָיו וָמִית. רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין מָרִין. כְּרוּת שָׁפָכָה נַעֲשֶׂה וְנִתְעַנֶּה וָמִית.
Traduction
Celui qui est recouvert (épiplaste) n’a pas besoin d’être opéré, à cause du danger de couper l’urètre (601)B. Avoda zara 26b.. R. Yossé lui dit: au temps de Bar Koziba, beaucoup de gens avaient pratiqué l’épiplasme, puis, tous circoncis plus tard, ont vécu et ont engendré des fils et des filles (602)Derenburg, Essai, etc., p. 419.. De ces derniers, ainsi que de ceux nés à l’état circoncis avant la conversion, on fera verser une goutte de sang en signe d’alliance. On a enseigné, selon R. Simon b. Eléazar: il n’y a pas de discussion entre Shammaï et Hillel au sujet de l’enfant né à l’état circoncis, dont il faut verser une goutte de sang, parce que c’est un prépuce comprimé contre la peau; ils discutent seulement au sujet du converti, circoncis avant la conversion: selon Shammaï, il faut en verser une goutte à nouveau, Hillel en dispense. R. Isaac b. Nahman dit au nom de R. Oshia que l’avis du disciple sert de règle (603)Malgré l'avis contraire de son maître R. Juda, celui de R. Simon b. Eliézer prédomine.. Lorsqu’un fait de ce genre survint et que l’on consulta Rav, pour savoir s’il fallait faire saigner un tel enfant même un samedi, il répondit: puisque l’on a dit de l’enfant né à l’état circoncis que son prépuce est supposé comprimé, cela prouve avec évidence qu’il y a prépuce et qu’à cette cause on enfreint le Shabat; selon R. Abahou, on ne l’enfreint pas (604)Pour lui, le cas est douteux., se contentant de verser une goutte de sang d’alliance. R. Ada b. Ahaba eut un fils, né circoncis; et voulant le faire saigner, il l’estropia et tua. Selon R. Abin, cet enfant, avait les testicules broyés en naissant, et il mourut à la suite d’un jeûne du père (605)Il supplia Dieu de ne pas laisser survivre cet infirme.; selon les rabbins de Césarée, l’enfant avait l’urètre coupé (606)Autre infirmité, cause d'exclusion de la communauté (Dt 23, 2), et il mourut à la suite du jeûne de supplications du père.
Pnei Moshe non traduit
שלא יבא לידי סכנה. שיעשה כרות שפכה:
בימי בן כוזיבא. בכרך ביתר שמשכום עכו''ם באונס וגברה יד בן כוזיבא ונצחום ומלך על ישראל שתי שנים ומחצה וחזרו ומלו בימי וחסר כאן וכצ''ל ואומר את בריתי הפר לרבות המשיך וסיומא דדברי רבי יוסי הוא וכך הוא בתוספתא פרק י''ז:
שנולד מהול וכו'. תוספתא שם וכן הא דלקמן:
שהיא ערלה כבושה. טמונה שהעור דבק עם הבשר:
הלכה כדברי התלמיד. כרבי שמעון בן אלעזר דאלו לרבי יהודה פליגי בית שמאי ובית הלל בנולד כשהוא מהול כדקתני בהברייתא:
אתי עובדא קמי דרב בשבת. ואמר מן הא דתנינן מפני שהיא ערלה כבושה ולא קתני מפני שספק ערלה כבושה. א''כ שמע מינה דערל ברור הוא ומחללין עליו את השבת:
ר' אבהו אמר. דלחומרא אמרינן ערלה כבישה היא ובחול צריך להטיף ממנו דם ברית. אבל אין דוחין עליו את השבת:
אתיליד ליה חד בר כן. נולד כשהוא מהול והוי ממסמיס ביה להטיף ממנו דם ברית ונסתכן ומית:
ר' אבין אמר שלא מת ע''י כך אלא שנעשה כרות שפכה שחתך בגיד מהעטרה ולמעלה ונתענה עליו שימות לפי שאינו ראוי לבא בקהל:
רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרָייָה בָעֵי. נִתְעָֽרְבוּ מִלְּמַטָּן מָהוּ לַחֲזוֹר וְלַעֲרוֹת עֲלֵיהֶן מִלְּמַעֲלָן.
Traduction
– Au sujet du mélange balsamique de vin et d’huile, R. Yohanan b. Marié demanda si, en cas de mélange préalable de ces 2 liquides au fond d’une coupe, on peut le samedi continuer à verser au-dessus un peu de chaque sorte, ou non? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
נתערבו מלמטן. אמתני' קאי אם לא טרף יין ושמן וכו' ובעי אם נתערבו מלמטה מע''ש אלא שלמעלה אינן מעורבין היטב מהו לחזור ולערות עליהן מלמעלן כלומר שיחזור ויערה מה שהוא למעלה למטה ולמטה למעלה כדי שיתערבו יפה יפה הואיל והיו מעורבין קצת מע''ש ולא איפשוטא:
Shabbath
Daf 88a
משנה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת אֶחָד לָמוּל עֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת חַייָב. אֶחָד לָמוּל אַחַר הַשַּׁבָּת וְאֶחָד לָמוּל בַּשַּׁבָּת שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת בַּשַּׁבָּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַייֵב חַטָּאת וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר׃
Traduction
Si quelqu’un a 2 enfants à circoncire, l’un après le samedi et l’autre en ce jour, et que par oubli, il ait circoncis en ce jour celui qu’il fallait opérer le lendemain, il a commis un péché. Lorsqu’un des enfants devait être circoncis la veille du Shabat et un autre en ce jour, et que, par oubli, on ait circoncis en ce jour celui qui devait être opéré la veille, on est passible d’un sacrifice de péché selon R. Eliézer, mais non d’après R. Josué.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת וכו'. נוסחא דהכא היא עיקרית וה''פ שאם היו לו שני תינוקות אחד למולו בע''ש ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של שבת בע''ש ואת של ע''ש בשבת בזה לד''ה חייב שהרי לא נתנה שבת לדחות אצלו שזה התינוק של שבת כבר מלו מאתמול. והלכך אף ר' יהושע מודה שחייב אבל אם היו לו למול לאחד לאחר שבת ולאחד בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת בזה הוא שנחלקו דר''א מחייב שהרי זה לא עשה מצוה שמל זה התינוק בשבת ועדיין לא הגיע זמנו למול. ור' יהושע פוטר דאע''ג דבהאי של אחר השבת לא עביד מצוה מ''מ מכיון שיש לו אחד למולו בשבת טרוד הוא בו ובמצותו. והרי נתלה שבת לדחות אצלו והואיל וזמנו בהול אינו מדקדק ופטור ודוקא בכה''ג דהיה לו מיהת אחד למולו בשבת. אבל אם לא היה לו אחד מהן למולו בשבת ושכח ומל בשבת את מי שאינו ראוי למולו בשבת חייב אף לר' יהושע. והיינו טעמיה דר' יהושע דמוד' הוא ברישא ובגוונא דפרישית לפי שלא ניתנה שבת לדחות אצלו:
משנה: מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה וּמְזַלְּפִין עָלָיו בַּיָּד אֲבָל לֹא בְכֶּלִי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים. סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינָס אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת 88a רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינָס׃
Traduction
On peut laver l’enfant soit avant, soit après la circoncision, en jetant de l’eau sur lui à la main, sans le poser dans un vase. R. Eliézer b. Azaria dit: On baigne l’enfant au 3e jour qui suit l’opération, fût-ce un samedi, selon ces mots (Gn 34, 25): au 3e jour, lorsqu’ils étaient souffrants de la fièvre. Pour l’enfant douteux (607)Ne sachant s'il est venu à terme, sa vie est incertaine. et pour l’androgyne (des 2 sexes), on ne profane pas le Shabat; mais R. Juda le permet pour ce dernier – (608)Le texte de ce se retrouve ci-dessus, (9, 3)..
Pnei Moshe non traduit
מתני' מרחיצין את הקטן וכו' ומזלפין. כלומר דמפרש להא דאמרו מרחיצין לאו כדרכו הוא אלא מזלפין עליו וביד אבל לא בכלי אפי' לזלף. ור''א בן עזריה פליג ואמר מרחיצין אותו כדרכו במקום שדרכן להרחיץ את הקטן ואפי' ביום השלישי שחל להיות בשבת וכו' והלכה כר''א בן עזריה וכדפרישית לעיל בפ' ר''ע דמרחיצין את הקטן בין לפני מילה. והיינו בחמין שהוחמו מע''ש ולאחר המילה. וכן אם השלישי הוא בשבת מרחיצין אותו בין רחיצת כל גופו. ובין רחיצת המילה הכל לפי הצורך. ובין בחמין שהוחמו מע''ש ובין שהוחמו בשבת:
ספק שהוא ספק אם הוא בן ט' חדשים או בן ח'. וכן אם נולד בין השמשות וספק אם שמיני שלו בשבת או לא וכן אנדרוגינוס שהוא חדש זכר וחדש נקיבה אין מחללין עליו את השבת:
ורבי יהודה מתיר באנדרוגינוס. דקסבר מדכתיב כל זכר מרבינן אנדרוגינוס ואין הלכה כר' יהודה דכתיב ערל זכר משמע שהוא כלו ערל זכר ופרט לזה שחציו נקיבה:
הלכה: אֲנָן תַּנִּינָן. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּיי דְבֵית רַב. מַרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְּמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. עַל כּוֹרְחָךְ אַתְּ אוֹמֵר. מַרְחִיצִין אֶת הַקָּטָן. תַּנֵּי שְׁמוּאֵל. אֵין מוֹנְעִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא חַמִּין מֵעַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל שָׁעָה רִבִּי זְעִירָא רִבִּי בָּא אָמַר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְזַלְּפִין מַיִם עַל גַּבֵּי מַכָּה בַשַּׁבָּת. אִם אוֹמֵר אַתְּ שֶׁמַּרְחִיצִין אֶת הַמִּילָה. מַה בֵּין מַכָּתוֹ שֶׁל גָדוֹל לְמַכָּתוֹ שֶׁל קָטָן.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן מרחיצין את הקטן וכו'. גרסינן לכל הא עד לית כאן אלא מותר לעיל בפ' ר''ע בסוף הלכה ג' ושם פירשתי:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. הֲלָכָה כְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי בּון בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. וַיְהִי֩ בַיּ֨וֹם הַשְּׁלִישִׁ֜י בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. בִּהְיוֹתוֹ כוֹאֵב אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא בִּֽהְיוֹתָ֣ם כּוֹאֲבִים. מְלַמֵּד שֶׁכָּל אֵיבָרֵיהֶם כּוֹאֲבִים עֲלֵיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי יוֹחָנָן מְפַקְּדִין לַחַייָתָא. כָּל שִׁיקּוּיִין דְּעָֽבְדִין לַחוֹלֶה בְּשֻׁבְתָא. עָֽבְדִין אֲפִילוּ בַיּוֹם הְשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן. מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בַּשַּׁבָּת. וְתַנֵּי כֵן. מְחַמִּין הוּא אָדָם אֲלוּנְטִית וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבֵּי מֵעַיִים בַשַּׁבָּת. לֹא יִטּוֹל אָדָם עֲרִיבָה מְלֵיאָה חַמִּין וְיִתְּנֶנָּה עַל גַּבֵּי מֵעַיִים בַּשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. לֵית כָּאן אֶלָּא מוֹתָּר.
Traduction
vide
סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינָס אֵין מְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בָּאַנְדְּרוֹגִינָס׃ תַּמָּן תַּנִּינָן. הַכֹּל חַייָבִין בָּרְאִיָּה חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס.
Traduction
Pour l’enfant douteux et l’androgyne, on ne profane pas le Shabat, est-il dit (§ 3); R. Juda le permet. On a dit ailleurs (609)''Jér., (Hagiga 1, 1) ( 76a); (Yebamot 8, 1) ( 9a).'': chacun est tenu de se présenter au temple lors des grandes fêtes, sauf le sourd, l’idiot, l’enfant, le douteux (bouché) et l’androgyne (vu l’incertitude du sexe masculin de ces 2 derniers).
Pnei Moshe non traduit
ספק ואנדרוגינו' וכו' תמן תנינן. בריש חגיגה:
מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יוּדָה. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן דְּהָבַאי אָמַר מִשׁוּם רִבִּי יְהוּדָה. אַף הַסּוּמֵא. וְלֵית בַּר נַשׁ אֲמַר אַף אֶלָּא מִכְּלָל דּוּ מוֹדֵי עַל קַדְמִיתָא. מֻחְלְפָה שִׁיטַּת רִבִּי יְהוּדָה. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. פְּרָט. וָכָה הוּא אוֹמֵר. לְרַבּוֹת. רִבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנִן מִקָרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. רִבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ זָכָר. וְרַבָּנִן דָּֽרְשֵׁי עָרֵל. מַה תַלְמוּד לוֹמַר זָכָר. עַד שֶׁיְּהֵא כוּלּוֹ זָכָר. וְרִבִּי יְהוּדָה דָּרַשׁ זָכָר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עָרֵל. אֲפִילוּ מִקְצָתוֹ עָרֵל. בְּרַם הָכָא כָּל זְכ֣וּרְךָ֔. פְּרַט לְאַנְדְּרוֹגִינָס.
Traduction
Que dit à l’égard de ce dernier R. Juda, qui considère nettement ici l’androgyne comme un mâle? On peut le savoir de ce que R. Yohanan b. Dahabaï dit au nom de R. Juda que l’aveugle aussi est dispensé de la visite au temple; or, personne n’emploie l’expression ''aussi'', ou également, sans admettre d’abord ce qui précède (610)Ci-dessus, 2, 3.; donc, selon R. Juda, l’androgyne est dispensé de cette visite. N’est-il pas en contradiction avec lui-même; puisqu’ailleurs il exclue l’androgyne des devoirs incombant au sexe masculin, tandis qu’ici il lui étend la loi de la circoncision? C’est que R. Juda et les autres rabbins expliquent différemment le même verset (Gn 17, 14): tout mâle incirconcis dont la chair de prépuce n’aura pas été coupée sera retranché, etc.; le premier trouve inutile le terme ''mâle'', les autres le terme ''incirconcis'', et ils concluent qu’il s’agit seulement de ceux qui sont entièrement mâles, à l’exclusion de l’androgyne. R. Juda au contraire applique la gravité du devoir de la circoncision même à celui qui n’est qu’en partie incirconcis, comme l’androgyne tandis qu’il exclut ce dernier de l’expression tous tes mâles, usitée pour ceux qui doivent la visite officielle au temple.
Pnei Moshe non traduit
מה אמר בה רבי יהודה. אם פליג נמי התם גבי ראיה ומחייבו לאנדרוגינוס כמו דמחשיב ליה זכר לענין מילה:
נישמעינה. לזה מן הדא ברייתא דתני בשם ר' יהודה אף הסומא פטור מן הראיה ולית בר נש אמר אף אלא דמודה הוא על קדמיתא דתנינן במתני' להני דפטורין מן הראייה וקאמר אף הסומא ופריך אי הכי מיחלפא שיטתיה דר' יהודה דתמן הוא אמר פרט דמודה היא לתנא דמתני' דהתם דדריש מזכורך פרט לאנדרוגינוס והכא גבי מילה אמר זכר לרבית אנדרוגינוס:
ר' יהודה ורבנן מקרא אחד דרשו. כלומר דגבי מילה היינו טעמיה דתרוייהו מקרא אחד דרשי אלא דרבנן נקטי לרישיה דקרא בדוקא וסיפיה לדרשא. ור' יהודה נקט איפכא כדמפרש ואזיל:
ר' יהודה דריש זכר. דכתיב וערל זכר אשר לא ימול וגו'. ולרבנן אי הוה כתי' ערל סגי ומה ת''ל זכר עד שיהא כולו זכר ולר' יהודה אי הוה כתב זכר סגי ומה ת''ל ערל ואפי' מקצת ערל:
ברם הכא גבי ראיה דכתיב כל זכורך ולא כתיב כל זכר אלא פרט לאנדרוגינוס לכ''ע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source